תחרות או שיתוף פעולה?

במרבית מקומות העבודה, בתי הספר, משפחות וחוגים חברתיים אחרים נהוג לחשוב כי תחרות היא דבר טוב, מעודד אנשים ומתמרץ לפעולה. האמנם?

אלפי קוהן, סופר ומנחה בנושאי חינוך, הורות ומדעי החברה, השקיע שבע שנים לסקירה של מעל 400 מחקרים העוסקים בשאלה של תחרות מול שיתוף פעולה. את מסקנותיו פרסם ב-1986 בספרו הקלאסי "מחוץ לתחרות: הטיעון נגד תחרות" (No Contest: The Case Against Competition). 

ספר נוסף שכתב ב-1993 הנוגע לנושא תמריצים, פרסים וכדומה הוא "נענשים על יד פרסים: הבעיה בכוכבים, תכניות תמריצים, מאיות, שבחים ומני שוחד אחרים" (Punished by Rewards: The Trouble with Gold Stars, Incentive Plans, A's, Praise, and Other Bribes).

אילוסטרציה: שיתוף פעולה
עטיפת ספר "ללא תחרות" של אלפי קוהן

תחרות או שיתוף פעולה?

קוהן אומר בספריו:

"הכמות האידיאלית של תחרות… בכל סביבה שהיא, בין אם זו כיתה, מקום עבודה, משפחה, מגרש המשחקים, היא כלל לא… [התחרות] היא תמיד הרסנית".

"בדומה לכל כלי המשמש להקלת ביצוע משימה שיש לגביה ספק, מציעים הפרסים תשובה של "כיצד" לשאלה שהיא, בעצם, "מדוע"."

דר' וו.אדוורדס דמינג', המכונה אבי האיכות, אומר את הדברים הבאים על ספריו של קוהן:

"אלפי קוהן פותח עולם חדש של חיים, כשהוא מסייע לקורא להבין את ההפסדים הגבוהים כתוצאה מפרסים – ולהחליף דרכי פעולה יקרות בטובות יותר".

"היינו בכלא עקב חינוך מוטעה. בהבנתו ששיתוף פעולה הוא התשובה, ולא תחרות, אלפי קוהן פותח עולם חדש של חיים. אני חייב לו על כך המון."

עטיפת הספר "נענשים על ידי פרסים" של אלפי קוהן

לצערי, שני הספרים לא תורגמו לעברית, אך עבור מי שקורא באנגלית זוהי קריאה מומלצת ביותר, המבהירה כמה דברים ומנפצת כמה מיתוסים באופן מבריק ופשוט.

בואו נבחן את שני המושגים האחד מול השני ונבין, בקצרה ועל קצה המזלג, מדוע מגדולי המוחות היום במדעי החברה והפסיכולוגיה חושבים יותר ויותר ששיתוף הפעולה עולה לאין ערוך על תחרות.

כה אמרו חכמים.
ציטוטים מפי אישים ששווה להקשיב להם:

עלינו להשמר שלא להפוך את השכל לאלהינו. אמנם יש לו שרירים עוצמתיים, אך אין לו אישיות.

— אלברט איינשטיין

אז תחרות זה לא טוב?

לשם ההשוואה הזאת עלי קודם להיות מאוד ברורה במושגים ובמטרה של מאמר זה:

  • אין כאן מקום לשאלה של טוב או רע, כי המושגים "טוב" או "רע" הינם לא יותר משיפוט מיותר. איננו באים לשפוט את המושגים או להביע דעה.
  • המטרה של הסקירה היא להבין, איזה מודל מקרב אותנו יותר ליעדים שלנו, מקדם אותנו יותר.
  • היעד אליו אנו שואפים הוא מקסימום תוצאות במינימום השקעת אנרגיה (מכל סוג).

בואו נסכים גם כי כאן איננו באים לדבר פה על תחרויות ספורט, הדין לגביהם טיפה שונה (רק טיפה). גם לא על תחרות בין בתי עסק, גם כאן יש הבדל מסוים ונדרשת הבנה אחרת, ועל כך אפשר לכתוב מאמר נפרד. הנושא כאן הוא על התחרויות בחיים הפרטיים ובמקום העבודה שלנו.

כעת כשמיקדנו את עצמנו, בואו נבחן כל אחד מהמושגים, את התוצאות שהם מניבים ואת האנרגיה שהם צורכים, ונבין מהו המודל העדיף.

תחרות

שתי נקודות עיקריות עלי להעלות כאן.

ראשית, בתחרות מישהו תמיד מפסיד, או יותר נכון – כולם, פרט לאחד. מישהו אחד מנצח, כן, יופי, נכון – אבל כל היתר מפסידים. ודאי תגידו: "טוב, זו טבעה של תחרות". ואני אסכים איתכם במאת האחוזים. אכן, זו טבעה של תחרות. אבל מה שזה אומר הוא שפרט למנצח, שיוצא מועצם, כל היתר הם באנרגיה יורדת ובתחושות שליליות, כלומר מוחלשים. מכאן שהמנצח תמיד מעצים את עצמו על חשבון אחרים.

חישבו על עצמכם ועל אלה שאתם מכירים, על תחרות עם מישהו בעבודה בה הפסדתם. האם באופן טבעי חשתם טוב לגביו? עד כמה רציתם לעבוד איתו יחד על פרוייקטים ובעיות? כמובן, תוכלו לשבת עם עצמכם ולעשות עבודה עצמית גדולה ולהבין שזה לא אישי… אבל זו עבודה לא קלה, דורשת השקעת אנרגיה גדולה ולא כולם יכולים לעשות אותה. אז התחושות השליליות שלכם, הפגיעה שחשתם, תמנע מכם את היכולת לעשות עבודה ביחד על הצד הטוב ביותר. זו פגיעה ישירה בארגון בו אתם עובדים, זו המשמעות של אנרגיה יורדת, של ארגון מוחלש.

שנית, הכרזה על תחרות בנושא מסוים או מחלקה כלשהי תביא אמנם תוספת תוצאות. אבל מאחר שהתמריץ לתוספת ההשקעה היה חיצוני, כלומר לא רצון האנשים לעבוד טוב יותר, אלא הפרס שהובטח, תוצאות אלה תמיד תהיינה קצרות טווח. הסתיימה התחרות – כולם שוקעים חזרה ואף נמוך יותר מקודם.

אם הרגלתם את האנשים שיתאמצו תמורת פרס, כעת הם לא יתאמצו אלא עבור פרס. תקבלו עובדים שללא פרס ברור לא ינקפו אצבע כדי לעשות משהו. זו יריה ברגל של הארגון, פגיעה ישירה בו.

חברו את שני הדברים יחדיו ותקבלו תוצאות יורדות, ולא עולות. אנשים שאינם עושים דבר אלא בהשקעתכם. ארגון המתקדם בקפיצות ומתגלגל חזרה ביניהן – מן "צעד קדימה, שניים אחורה.

אילוסטרציה: גזר

שיתוף פעולה

בשיתוף פעולה כל אחד נותן לקבוצה את כוחותיו, ואז היכן שחבר קבוצה אחד חלש – שם מגבה אותו חבר קבוצה אחר, חזק באותו תחום. כל חבר בקבוצה הוא בעל ערך שווה לאחרים, ותרומתו לכלל מוערכת על ידם. ההצלחה של הקבוצה מעצימה את כל חברי הקבוצה. היעדר תוצאות יוצאות דופן אינן מחלישות את חברי הקבוצה, כי הם תומכים זה בזה. לכן גם במצב של הצלחה וגם במצב של אתגר כל חברי הקבוצה מועצמים. במילים אחרות – האנרגיה שלהם גבוהה, התחושות חיוביות, המביאות לרצון לעשות, כלומר רווח של הארגון.

אנשים עובדים טוב יותר כאשר הם יודעים למה וכאשר הם מרגישים טוב. הידיעה שתרומתך לקבוצה מוערכת והתחושה הטובה משיתוף הפעולה מניעים את האנשים מבפנים, כמעין מנוע פנימי, לעבוד טוב יותר, לעשות את המאמץ, לקחת אחריות.

התוצאה שמתקבלת היא שיפור ארוך טווח ומתמיד.

אז מה דעתכם? מה עדיף? אם תשאלו אותי – זה מחוץ לתחרות…

לייק

אהבתם את המאמר? נשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים!
אנא, עשו לייק ושתפו עם חבריכם ועמיתיכם בצד העמוד משמאל. הצטרפו, הגיבו, שאלו שאלות, שתפו בהרהרי לבכם. כל תגובה מתקבלת ונענית בשמחה. 

אולי יעניין אתכם גם -

Comment on Facebook

פוסט זה זמין גם ב: enEnglish

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *