דר' וו.אדווארדס דמינג

אוקטובר 1900 - דצמבר 1993

וויליאם אדווארדס דמינג היה מהנדס חשמל, מתמטיקאי ופיזיקאי, סטטיסטיקאי, פרופסור, מחבר, מרצה, ויועץ ניהול אמריקני. הוא נחשב להוגה האיכות המוביל והמרכזי, אבי האיכות. 

אחד ממוריו היה וולטר שוהארט, שפיתח את בקרת האיכות הסטטיסטית ואת מעגל שוהארט של שיפור  מתמיד, PDSA (תכנן, בצע, למד, פעל). 

הוא מוכר לרבים בעיקר עקב עבודתו בשליחות ביפן, שם הביא ליפנים את הרעיונות שלו לשיפור האיכות של תהליכים ובקרה סטטיסטית. רבים ביפן זוקפים לאימוץ הרעיונות שלו את הפריחה הבלתי רגילה של יפן בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. עם זאת, רוב האנשים חושבים עליו ועל עבודתו ביפן בעיקר במונחים של סטטיסטיקה, והדבר רחוק מאוד מהאמת. עיקר עבודתו בסטטיסטיקה היתה קשורה לתחומים של מרשמי אוכלוסין, לא של איכות.

דר' וו.אדווארדס דמינג

דמינג ראה בסטטיסטיקה כלי. אמנם כלי יפיפה, אותו אהב ובו ידע להשתמש יותר טוב מכל אחד אחר, אך כלי בלבד ולא מטרה. כל עקרונותיו של דמינג הם עקרונות המבוססות על שיפור אמיתי, חשיבה נכונה ובזמן, יעילות, ניהול והובלת בני אדם. אין ב-14 העקרונות שלו ולו אחד המדבר על סטטיסטיקה. עם זאת, הוא בהחלט הביא את הרעיונות של שימוש בכלים סטטיסטיים על מנת למדוד ולשפר את התהליכים, ותרומתו למוניטין של האיכות הגבוהה ביפן היא בלתי מבוטלת.

דר' וו.אדוורדס דמינג

כאות הוקרה, קראו היפנים על שמו את פרס האיכות הלאומי שלהם וכן העניק לו ראש ממשלת יפן, נובוסוקה קישי, בשם הקיסר הירוניטו, את אות הכבוד הגבוה של יפן, מסדר האוצר הקדוש, דרגה שניה, שנדירה ביותר הענקתו לאדם מהמערב.

עיקר הצלחתו, הן ביפן והן אחר כך, כאשר פתח את החברה שלו והוזמן לעשרות מדינות ברחבי העולם לסיוע במרשמי אוכלוסין ומטלות שונות לסטטיסטיקה, היתה עקב היותו אדם מאוד רגיש ובעל לב וראש פתוחים. הוא לא דחף את רעיונותיו לגרונם של אנשים ושיתף אותם בלי לדרוס או להתעלם מהתרבות היפנית הייחודית. על כן לא פגש אצלם כל התנגדות ורעיונותיו לא רק נשמעו, אלא הובנו והופנמו מיידית בתוך אותה תרבות. יש לציין, כי התרבות היפנית היתה מותאמת מעולה גם להקשבה ולספיגה של רעיונות, וגם להטמעתן, כי למעשה היא מושתתת על אותם עקרונות של משמעת עצמית, שאיפה לשיפור, אחריות וכבוד.

לעומת היפנים, המערב לא קיבל ולא הבין את דמינג כלל. רק לאחר ההצלחה המסחררת של יפן והשתקמותה המטאורית לאחר המלחמה ההרסנית, נזכרו האמריקנים לשאול מה קרה, בעצם, והתחילו להזמין את דמינג ולנסות לשמוע אותו. עם זאת, התרבות המערבית עובדת אחרת, ועד היום הדברים מתקדמים לאט ולא לגמרי בכיוון הנכון. עד היום רוב רעיונותיו אינם מוטמעים והמיקוד הוא בעיקר בכלים ובסטטיסטיקה.

ציטוטים נבחרים

אחד האפקטים של הערכת עובדים הוא טיפוח מחשבה לטווח קצר וביצועים מיידיים.

הקצאת סכומי כסף ענקיים בלבד לאיכות לא תביא איכות.

אם אינכם יכולים לתאר את מה שאתם עושים כתהליך, אינכם יודעים מה אתם עושים.

מערכת גרועה תביס אדם טוב בכל פעם.

תוצאה של מערכות יחסים ארוכות-טווח היא איכות יותר ויותר טובה ועלויות יותר ויותר נמוכות.

זה לא הכרחי להשתנות. השרדות אינה דרישה מחייבת.

איכות היא האחריות של כולם.

איכות היא הגאווה בפרי מלאכתך.

אם אינכם מבינים כיצד לנה תפעול יעיל, מכונות חדשות רק יביאו בעיות תפעול ותחזוקה חדשות. הדרך הבטוחה להעלות תפוקה היא ניהול טוב יותר של אדם ומכונה.

רווח של עסק מגיע מלקוחות חוזרים, שמתרברבים במוצר או שירות שלכם ומביאים איתם חברים.

ציפיות לקוח? שטויות. שום לקוח לא ביקש אור חשמלי, צמיג פנאומטי או תקליטור. כל ציפיות הלקוח הן רק מה שאתם והמתחרים שלכם הובילו אותו לצפות. הוא אינו יודע משהו אחר.

אנשים שיש להם יעדים ומשרות התלויות בעמידה בהם, ככל הנראה יעמדו ביעדים, גם אם יצטרכו להרוס בשביל זה את החרב.

איש אינו יודע מה עלותו של מוצר פגום, אל תאמרו לי שאתם יודעים. אתם יודעים את עלות החלפתו אך לא את עלות הלקוח הלא-מרוצה.

הגישה הרווחת – והמטופשת – היא שמנהל טוב יכול לנהל בכל מקום, ללא כל ידע מיוחד על תהליך הייצור אותו הוא מנהל. אדם בעל רקע פיננסי יכול שלא דעת כלום על ייצור נעליים או מכוניות, אך בכל זאת יעמידו אותו בראש.

חדשנות מגיעה מהיצרן – לא מהלקוח.

אמא שלי שמשה עבורי מודל לחיקוי. היא לימדה אותי לשנוא בזבוז. אף פעם לא בזבזנו דבר.

תייצאו למדינות ידידותיות כל דבר, פרט למנהלים אמריקניים.

כל מנהל יכול להצליח בשוק מתרחב.

מחקרים מורים כי האקלים הארגוני משפיע על תרומת האדם הרבה יותר מהאדם עצמו.

הבעיות הגדולות הם במקום בו האנשים אינם מודעים אפילו שישנן בעיות.

הדגש צריך להיות על למה אנו עושים משהו.

בטלו מכסות נומריות, כולל הילות על פי יעדים.

אם לא תדעו לשאול את השאלות הנכונות, לא תגלו דבר.

כל מה שכל אחד מבקש הוא ההזדמנות לעבוד בגאווה.

העובד האמריקני הממוצע סובל מ-50 הפרעות ביום, אשר 70% מתוכם לא קשורות לעבודה.

בכל מקום בו ישנו פחד, תקבלו את המספרים הלא-נכונים.

משמעותן של תפוקה ואיכות יורדות היא שכמות הייצור שלכם נותרת גבוהה, אך יש לכם פחות למכירה. העובדים שלכם לא רוצים לקבל פחות שכר, לכן, על מנת לשמור על רווחיכם, תעלו מחירים, זו אינפלציה.

נערכת הניהול הרווחת כיום הרגה את ההנאה במקומות העבודה.

אנשים אינם אוהבים לעשות טעויות.

הנהלות אמריקניות חושבות שהן יכולות פשוט להעתיק מיפן. אך הן אינן יודעות מה להעתיק.

ביפן, עובד חברה בטוח במקומו. מכשירים אותו לתפקיד אחר, אם תפקידו הנוכחי מבוטל על ידי שיפור תפוקה.

אולי יעניין אתכם גם -

פוסט זה זמין גם ב: enEnglish

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *